בישראל חושבים לרחוק אבל לא מצליחים ליישם: תכנית תמ"א 38 יצאה לפועל לפני 5 שנים ועדיין מיושמת בחלקים מעטים ביותר של הארץ - ורק במרכז
בישראל עובדים קשה - לפחות ברמה התאורטית - כדי שנהיה ממוגנים. הממשלה אישרה כבר לפני יותר מחמש שנים תכנית שנקראת תמא 38. התכנית אמורה לשמור על המבנים הישנים של המדינה בשיטה כלכלית: הממשלה תיצור תמריצים עבור הקבלנים הפרטיים - על ידי הכשרת שטחים בגגות וחצרות של מבנים ישנים. הקבלן ישפץ את הבניין (ישן, נבנה לפני 1975) על חשבונו אבל יוכל בשטח שהוכשר לבנות כמה דירות שבא לו ולמכור אותן במחיר השוק, דבר שמניב לו רווחים גדולים מאד. התכנית אמורה להביא למצב שכל המבנים שלא עומדים בתקן שנחקק ב-1975 להיות ממוגנים לרעידות אדמה. התכנית מתחלקת למספר עקרונות בסיסים:
עקרונות בסיסיים של תמ"א 38
א. הסדרים בסיסים של תכנון שתופס את המרחב הישראלי בהקשר כלכלי, חברתי, וחוקי בכל הקשור לאיזורים המועדים להרס בעת רעידת אדמה בכל"ל
ב. הנחיות לחיזוק המבנים הקיימים בכל הקשור לתמ"א 38 - כלומר קביעת קריטריונים מאד מדוקדקים לגבי איזה מבנים צריך לשפץ ואיך לזהות אותם
ג. לעודד את היזמים לבנות בניינים חדשים במקום בניינים ישנים ואם זה לא אפשרי אז לעודד את היזמים לבנות ולשפץ בתים ישנים.
ד. קביעת קריטריונים למימוש התוספת בניה בתכנית תמ"א 38
הקונספציה של התכנית מכילה את כל מדינת ישראל. אמנם ישנם מקומות שמקבלים זכויות בעדיפות גבוהה יותר בגלל הרדיוס הפוטנציאלי לרעידת אדמה. בעיה שמתעוררת בנושא זה היא הביקוש הנמוך לדירות בפריפריה. אבל ישנם עוד קריטריונים בנושא הבניה שחשוב לעבור עליהם בכל הקשור לתמ"א 38. יש חלק בתכנית המדבר על בניינים "חדשים" יותר, שהוקמו בין 1975 ל-1980. מדובר על בניינים שיש להם תקן ישראלי (ת"י) 413. בחמש השנים האלו התקן עוד לא נאכף. תמ"א 38 מתייחס לנתונים אלו כי הם יוצאים מנקודת הנחה שהתכנית לא יושמה. תכנית תמ"א 38 חלה על מבנים קיימים שהיתר לבנייתם הוצא קודם ל-1 בינואר 1980. כמובן שהתוכנית אינה מונעת את חיזוקם של מבנים שניבנו מאוחר יותר כל זאת ללא קבלת תוספות בניה כמפורטים בתוכנית. בין המבנים שאפשר לבדוק בתכנית ולוודא שעומדים בקריטריון אפילו שנוסדו בין 1975 ל-1980: מבנים של שתי קומות, מבנים של עד 400 מ"ר, מחסנים, מבנים שקיבלו צו הריסה של בית משפט בין 1975 ל-1980.
תמא 38
